טבלה מחזורית של יין
זמן משחק רב בכנס EWBC האחרון בטורקיה הוצא בהגייה תחרותית. בפרט, כל הדוברים הלא-טורקיים ניסו להתעלות זה על זה בכדי להכריז על 'Öküzgözü' ו- 'Boğazkere', שניים משלושת זני הענבים האדומים הילידים הבולטים שכולנו גילינו שם.
מעטים, למען האמת, הצליחו (צ'ארלס מטקאלף התמידי והכי מתקרב, אבל אז הוא גדל וכרך את לשונו סביב שוברט לידר). אם זה יהפוך אי פעם לספורט אולימפי, בין שאר הזנים שאיתם נצטרך להתאמן יכללו צ'רסגי פשסרס ההונגרית, קירליאניקה או זלאגיונגיה, פטיסקא רג'לה הרומנית או זגהיהארה דה חושי, דונזליניו או פרנאו פיירס הפורטוגלי, זינומאברו היווני או אגיורגיטיקו, קסארלו של קטלוניה, סקיאסינוס האיטלקי ומצוואן קכורי מג'ורג'יה.
למעשה זה לא עניין צוחק. בכל פעם שצרכנים נחקרים בנוגע לרכישת רמזים, זנים מקפידים על הצעה לקידום מכירות, צבע ומותג לחריץ העליון. לפחות למחצית מהזנים שרשמתי לעיל הם בעלי פוטנציאל איכות משובח - אך עם זאת הדפסת שם הזן על התווית תוכיח מרתיע בעוצמה בקרב קונים גולשים. הסיכוי ששותים 'רגילים' מחוץ לקבוצת השפות הרלוונטיות יבקשו עליזות יין באמצעות שם הזן הזה הוא אפס. זנים אלה יצאו לעולם הנגרמים על ידי המינוח.
יתר על כן, קשיי הגייה עשויים לא רק לבטל את הגישה של הצרכן ליינות יפים, אלא שהם עשויים אפילו לעצור את האבולוציה של טרור. Fetească Regală יכול להיות הזן המושלם עבור אתרי יין לבן מכובדים מסוימים במדינת וושינגטון Xynomavro עשוי להיות מה שהמגזרים היותר גירניים של מקלארן וייל חיכו להם. עם שמות כמו אלה, לעולם לא נדע. אף אחד לעולם לא ישתול זן בשם קשה שלא ניתן למכור.
בעיה זו חורגת הרבה מעבר לקשיים זניים. לאחר שביליתי זמן מסוים בעמידה בחנויות בקבוקים באוסטרליה ושיחה עם שותי יין אוסיים בשנים 2009 ו -2010, התברר לי כי שותי יין אוסטרלים רבים נמנעו מקניית יינות אירופאים ללא סיבה אחרת מאשר שהם לא אוהבים מאוד לנסות לבטא שמות שאינם באנגלית בכלל, מחשש שיטעה אותם ונשמעים מטומטמים. גם זה גורם מרכזי בהצלחת היינות המיוצרים בארצות אנגלופון בשוק בריטניה, וכנראה גם בשוק ארה'ב. ההגייה של האזור הגדול ביותר בייצור יין בניו זילנד תאתגר כל שמות בורגונדים שאינם דוברי אנגלית הם אתגר גדול עבור אלה שגדלו לדבר מנדרינית. כשאני בסופו של דבר אגיע לסין לבקר באזורי היין שלה, ללא ספק אכין חשיש נוראי משמותיה. הגייה, ו'קריאות 'במובנה הרחב ביותר, הם מכשול ענק לסחר היין העולמי.
האם יש פתרונות? Cserszegi Fűszeres שווקה (על ידי Hilltop Neszmlyly) כ'ענב הבלתי ניתן להביע ', אך אין ספק שזה סימן מסחרי וזה טריק שאפשר לשחק רק פעם אחת. מעת לעת השתעשעתי ברעיון לנסות ליצור מעין טבלה מחזורית לזני ענבים, או בקיצור מקוצר של שמות זנים לקוד בן 1, 2 או 3 אותיות באופן בו יסודות כימיים (או מקוצרות שדות תעופה). לאחר מכן ניתן היה להעלות הערות על תערובות כמו נוסחאות כימיות (כך שלפלאור 2009 יהיה מבריק M.3CFשתיים, פיטר מיכאל, 2009 The Poppies CS33CFאחת עשרהM5PV1ואת Crianza Rioja 2009 מ CVNE T4ז1CG1). Cserszegi Fűszeres הופכת אז ל- CSF הפשוט ומתוק, ו- Öküzgözü הופך להיות ה- OK החביב. ה- OIV יכול להיות אחראי ליצירת וניהול הקודים. תוכנית כזו אולי, אני מודה, נראית דוחה השפעה, אבל אין בה שום מניעה תיאורטית והיא עשויה יום אחד להפוך קוד שימושי לתווית אחורית.
מספרים הם דרך נוספת לצאת מהמבוי הסתום: בניגוד למילים ושמות, דמויות הן אוניברסליות. לכל זן ניתן היה לתת 'מספר V', בנוסח קודי תוספי המזון של אירופה ('מספרי E' המהוללים). כמובן, שילובים מספריים גדלים מאוד למבוגרים, ובעידן הדיגיטלי שלנו לרוב האנשים יש בכל זאת מספרים רבים מדי בחיים שלהם. גם למספרים חסר משיכה רגשית.
הפתרון של המוצא האחרון יהיה לנסות להטביל מחדש את זני הענבים ששמו הכי מאתגר. אישית, לעומת זאת, הייתי נגד זה: זה נראה כמו תבוסתנות תרבותית, ויגרום לשמאלץ. שמות הצלבים והכלאות כבר גרועים מספיק. אופטימה ורג'נט נשמעות כמו נוזל שטיפה.
לפי שעה, בכל אופן, אין שום אלטרנטיבה להתמודד עם העיצורים וההברות המוזרים ביותר של עולם היין. לפחות כוס יין מקלה על כך, כפי שהוכחנו בטורקיה.
נכתב על ידי אנדרו ג'פורד
