קרדיט: לריסה בלינובה / אלמי סטוק צילום
- תשאלו את דקנטר
- עיקרי הדברים
- מגזין: גיליון ספטמבר 2020
קית 'בונד, בלקבורן, לנקשייר, בריטניה, שואל: אני מבין כי יין זני המיוצר באיחוד האירופי חייב להוות מינימום של 85% מהזן המצוין על גבי התווית.
מדוע אם כן בקבוקי אלזס לפינו בלאן, וכותרתו פינו בלאן, יש משהו עד 100% אוקסרואיס בתערובת, ועדיין להימכר כפינו בלאן?
יוחן קסטינג, סופר יין מצרפת ומייסד-עורך anthocyanes.fr , עונה: כן, בתוך האיחוד האירופי, כל יין המכיל לפחות 85% מזן ענבים מוגדר רשאי להציג את שמו על התווית. מזווית אחרת, המשמעות היא שאם זן ענבים מופיע על גבי התווית, עליו לכלול לפחות 85% מהיין. עם זאת, יש כמה דקויות ניהוליות.
בהסתכלות ספציפית על פינו בלאן ואוקסרואיס, מסורת עתיקת יומין קבעה כי שני זני הענבים קיבלו באופן לא רשמי את אותו שם. זנים רבים ממקור או שם לא ידוע שנשתלו בצפון מזרח צרפת נקראו בדרך כלל 'אוקסרואה'.
לדוגמה, רק בשנת 1872 הוכר רשמית על ההבדל בין פינו בלאן לשרדונה. המסורת בת מאות השנים נמשכה באלזס, ומפרט ייצור היין עבור הכינוי לקח בחשבון כמה פרקטיקות מסורתיות.
מריה על צעיר וחסר מנוחה
לפיכך, אם התווית מזכירה את AP אלזס פינו בלאן, היין יכול להיות פינו בלאן של 100% או תערובת של פינו בלאן והזן האוסטרואי האמיתי. אם היין הוא 100% אוקסרואיס, היצרן יכול לתייג אותו בתור אוקסרואיס או פינו בלאן. מצד שני, יין פינו בלאן של 100% אינו יכול להשתמש בשם אוקסרואה.
יש לציין כי פינו בלאן ואוקסרואיס אינם למעשה אותו זן ענבים. לראשונה מקורו כמוטציה גנטית בצבע פינו גרי, ואילו אוקסרואיס נובע מפינו וגואי בלאן, זן ענבים נשכח אך פורה שהיו בו יותר מ -80 צאצאים ברחבי אירופה, כולל שרדונה וריזלינג.
ואכן, חוקי הכינוי הצרפתיים יכולים להכיל הפתעות מנהליות רבות ועדינות.
שאלה זו הופיעה לראשונה בגיליון ספטמבר 2020 בַּקבּוּק מגזין.
